

הגשת תביעה - פטירת צעיר מציסטה שפירה במוח על אף תלונות חוזרות
1.10.26
תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו, עניינה ברשלנותה של הנתבעת ובמחדליה, בגינם נפטר בחור צעיר בשנות ה-30 לחייו מציסטה שפירה - מוות מיותר לחלוטין!
צעיר בשנות ה-30 לחייו, אדם בריא ואב לשני ילדים קטנים, התעורר לפתע מכאב ראש עז. הוא היה מבולבל - לא הבין איפה הוא נמצא ולא זיהה את אשתו. כעשרים דקות נמשך מצב הבלבול המפחיד הזה, ואשתו, שמעולם לא ראתה אותו כך, הזעיקה אמבולנס.
עד שהגיעו לבית החולים הבלבול חלף, אך כאבי הראש נשארו. הוא עצמו לא זכר דבר מהאירוע, ולכן בני משפחתו תיארו לרופאים מה עבר עליו. אלא שהתיאור, שהיה אמור להדליק נורה אדומה, לא זכה להתייחסות הרופאים. הוא לא נבדק על ידי נוירולוג ולא נשלח לבדיקת CT מוח, שהייתה מדגימה ציסטה שפירה במוחו, שניתן היה להסירה. הצעיר קיבל נוזלים ואקמול בלבד וכעבור שעתיים בלבד שוחרר לביתו.
שעות ספורות אחר כך חזר הכאב ביתר שאת. הוא החל להקיא, והתמוטט על רצפת הבית חלש ומזיע. רופא במוקד הייעוץ הטלפוני של קופת החולים הבין את חומרת המצב ואת המקור האפשרי- בעיה תוך מוחית, והפנה אותו חזרה למיון. במכתב ההפניה הוא ציין במפורש כי קיים חשד לדימום במוח.
כך הגיע הצעיר למיון, בפעם השנייה תוך מספר שעות, והפעם עם חשד חמור בהפניית רופא. נוהל משרד הבריאות קובע כי מטופל החוזר למיון בתוך שבוע עם אותן תלונות (חזר תוך מספר שעות!!), ישוחרר רק באישור רופא מומחה בכיר. בפועל, הוא לא נבדק בשום שלב על ידי רופא מומחה, ואפילו הייעוץ הנוירולוגי ניתן על ידי רופא מתמחה בלבד.
צוות הרופאים הלא מנוסים, שפעלו בניגוד לפרקטיקה הרפואית הנדרשת ובניגוד לנוהלי משרד הבריאות, קבעו שמדובר בנגיף בקיבה... ושלא נמצאה בעיה נוירולוגית פעילה. עם זאת, הרופאים ציינו ש"אם הוא רוצה", אפשר לבצע CT מוח והשאירו בידיו, אדם ללא כל ידע רפואי, את ההחלטה אם לעשות את הבדיקה שהייתה מצילה את חייו. בלי שידע זאת, ומאחר ולפי הרופאים לא הייתה סיבה לבצע את הבדיקה, אשר לפיהם טומנת בתוכה רמת קרינה לא מבוטלת, הוא שוחרר לביתו.
למרות שהמשיך להתלונן בפני רופא המשפחה על כאבי הראש שפקדו אותו בבקרים, לא הופנה לביצוע בדיקת CT מוח גם בהמשך.
שלושה חודשים אחרי הפנייה הראשונה למיון, התעורר שוב מכאבי ראש עזים והקיא – סימן לעליית לחץ בתוך הגולגולת. הוא התקשר למוקד הייעוץ של קופת החולים ותיאר שהוא ישן כל היום, מרותק למיטה, מקיא ו"הראש מתפוצץ". בתגובה, רופאת המוקד רק המליצה לשתות הרבה מים וליטול אדוויל.
כעבור שעות ספורות אשתו מצאה אותו מחוסר הכרה. בני המשפחה, ואחריהם צוותי הצלה, ביצעו בו החייאה ופינו אותו לבית החולים. כאשר סוף סוף נעשתה בדיקת CT מוח, התגלתה הסיבה - ציסטה שפירה במוחו, אך כבר היה מאוחר מדי כי הנזק לגזע המוח היה בלתי הפיך. ציסטה כזו, אילו נתגלתה בזמן, ניתנה להסרה בניתוח – אז היה הצעיר חוזר לחיים מלאים.
לדאבון הלב, כעבור שלושה ימים כונסה ועדה לקביעת מוות מוחי. בשעה הקשה ביותר בחייה בחרה משפחתו להסכים לתרום את איבריו.