עכשיו במשרד
23.2.26
הגשת תביעה - פטירה לאור היעדר טיפול בבית חולים פסיכיאטרי
המנוח, אדם צעיר בשנות החמישים לחייו, התמודד שנים עם מחלת נפש בגינה אושפז אצל הנתבעת. באשפוזו האחרון אצל הנתבעת, לאחר שלושה ימי אשפוז, חלה החמרה במצבו. נצפו ירידות במצב ההכרה ובלחץ הדם והדופק היה מהיר. הצוות הרפואי של הנתבעת הבין כי מצבו של המנוח הוחמר, אולם לא ניתנה כל הנחיה לשינוי בתוכנית הטיפולית ואף לא נעשה כל ניסיון להבין את סיבת ההידרדרות.
בבוקר יום המחרת נצפה המנוח כשהוא מתנשם בכבדות ומחוסר הכרה... בבדיקה לא נמושו דופק או נשימה - משמע שהמנוח היה במצב של מוות קליני... המנוח עבר הליך החייאה ופונה בנט"ן לבית חולים של הנתבעת לשם המשך בירור וטיפול. לחדר המיון בבית החולים הגיע המנוח כשהוא מורדם ומונשם, במצב של שוק מתקדם ותפקוד קרדיאלי ירוד ביותר. הטיפול שניתן לו במיון לא תאם את מצבו הקליני הקשה.
למרות נתוניו של המנוח ומצבו המדורדר לא הייתה כל התייחסות לאפשרות שמקור הבעיה הוא לבבי. לא הוזמן ייעוץ קרדיולוגי, לא בוצעה בדיקת אקו לב, לא נבחנה האפשרות כי מדובר בהלם קרדיוגני ולא נשקל ביצוע צנתור לב, זאת על אף הממצאים המובהקים המעידים על פגיעה לבבית חמורה. לאחר שעות של התעלמות מתמשכת ובוטה ממצבו הלבבי, נפטר המנוח.
11.2.26
הגשת תביעה - נזקים נוירולוגיים ועיוורון לצמיתות של טיפול לקוי בלחץ דם גבוה
התובעת, אמא צעירה, סבלה מדלקת חריפה של הלבלב. עקב הדרדרות במצבה אושפזה היא במחלקה לטיפול נמרץ של הנתבעת ובמהלך האשפוז התפתחו לחצי דם גבוהים.
אלא שלחצים גבוהים אלו הוזנחו ולא טופלו כראוי במשך כחודשיים, וכן הוזנח המעקב הנוירולוגי אחר מצבה. כתוצאה מכך פיתחה התובעת תסמונת PRES אשר מתבטאת בפרכוסים והפרעות נוירולוגיות נוספות, וכן אובדן ראיה לצמיתות.
התובעת נותרה עיוורת עד היום ובשל כך הפכה מאישה צעירה ועצמאית לאישה נכה הנזקקת לסיוע רב של הזולת.
4.2.26
הגשת תביעה - נכות תפקודית קשה בשל פגיעה בעצב מרכזי ברגל במהלך ניתוח
לתובעת, אישה צעירה בשנות הארבעים לחייה, נמצא שרירן ברחם. רופאי הנתבעת ביצעו לתובעת כריתת רחם מלאה, זאת למרות שהיו קיימות חלופות טיפול לא ניתוחיות שהינן הרבה פחות מסוכנות. כשבועיים לאחר הניתוח פנתה התובעת למיון הנתבעת עקב כאבי בטן וחום. התברר כי בעקבות הניתוח התפתח סיבוך - המטומה מזוהמת גדולה באגן.
הוחלט לנקז את ההמטובה והנקז הוחדר דרך העכוז - אזור שדרכו עוברים עצבים מרכזיים, ואשר החדרת נקז דרכו הינה פעולה מסוכנת ביותר, המיועדת אך ורק למקרים חריגים שבהם אין אפשרות לנקז דרך הנרתיק או הבטן - מה שלא היה במקרה זה. בזמן החדרת הנקז נפגע עצב מרכזי של הרגל ועל אף שהפגיעה זוהתה מיידית, לא בוצעו ההליכים המתבקשים על מנת למזער את הפגיעה.
כתוצאה מרשלנות הנתבעת נותרה התובעת עם נכות צמיתה משמעותית. היא סובלת מכאב כרוני ועז לאורך העכוז והרגל הימנית, כאב שאינו מאפשר תנוחת שינה תקינה ומתגבר בישיבה, בעמידה ובהליכה. מצבה גרם לפגיעה קשה בתפקודה הכללי והמקצועי, בחיי המשפחה ובאיכות חייה. בעקבות אירועי התביעה אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה, דיכאון וחרדה.
לו הנתבעת הייתה נוהגת כמתחייב - מבצעת בירור מלא לפני הניתוח, מציגה את כל חלופות הטיפול, ולאחר היווצרות הסיבוך מנקזת את ההמטומה בדרך הבטוחה - הפגיעה בעצב הסכיאטי לא הייתה מתרחשת. הניתוחים הנוספים היו מתייתרים ונזקי התובעת היו נמנעים.
6.1.26
הגשת תביעה - היוותרות עם נכות קשה לצמיתות בשל עיכוב לא סביר בהפנייה למיון וביצוע ניתוח כושל בהמשך
התובע, צעיר בריא ועצמאי, פנה לקופת החולים עם כאבי גב המקרינים לרגל. על אף שדיווח על תסמין נוירולוגי חמור (גרירת רגל ימין בהליכה) הוא לא נבדק יסודית ולא הופנה כנדרש למיון. גם בהמשך, כאשר בדיקת CT הדגימה ממצא דרמטי נוסף המהווה סכנה מיידית לנזק עצבי בלתי הפיך, לא הופנה התובע לחדר המיון כמתחייב. לאחר עיכוב של חודש, וכשהתובע כבר סובל משיתוק מלא בכף הרגל הימנית פנה הוא באופן יזום לאורתופד עמוד שדרה פרטי שהפנה אותו לניתוח דחוף.
ואולם, הניתוח בוצע ברשלנות חמורה, כך שגם הגישה הניתוחית שנבחרה הייתה שגויה, גם לא בוצע שימוש בעזרים נכונים בניתוח וגם התובע לא טופל בתרופות ייעודיות בזמן הניתוח. כתוצאה מכך אירעה פגיעה חמורה בחוט השדרה של התובע. ובנוסף לכל זאת, הרי שגם הדיסקה לא הוצאה באופן מלא בניתוח...
התובע נדרש לעבור ניתוח להשלמת ההוצאה, אשר גם הוא בוצע תוך חריגה מהפרקטיקה המקובלת וללא שבוצעה בדיקת הדמייה תוך ניתוחית. גם אחרי הניתוח השני נותרה שארית הדיסקה שהמשיכה ללחוץ על חוט השדרה של התובע.
התובע, שהיה איש עצמאי עובד ופעיל, שנהנה מחיים מלאים - הפך לנכה קשה המרותק לכיסא גלגלים, תלוי באחרים לכל פעולה בסיסית, סובל מאי שליטה על סוגרים וכאבים קשים. לו היה מאובחן ומטופל במועד ובאופן נאות, בסבירות גבוהה היה מחלים וחוזר לחייו הרגילים.
14.12.25
הגשת תביעה - נזק מוחי בלתי הפיך בש ל כשל חמור בביצוע אינטובציה
נערה צעירה בשנות העשרה לחייה, אושפזה בשל סיבוך זיהומי לאחר ניתוח אורתופדי. במהלך האשפוז התפתח מצב נשימתי שחייב הנשמה.
מראש היה ידוע שלנערה ישנן מגבלות אנטומיות שעלולות להקשות על הכנסת צינור הנשמה וכמו כן הייתה אזהרה מתועדות בתיקה הרפואי על ידי מרדים בדבר "דרכי אוויר קשות". אלא שבמקום להיערך כנדרש - לא נעשה דבר! לא נערך דיון מוקדם לקראת ההנשמה הצפויה, לא הוזמנו מומחים בכירים להיות נוכחים במקום ולא הוכן ציוד מתאים למקרה של אינטובציה קשה.
ניסיון האינטובציה החל בלילה על ידי רופאה תורנית צעירה, ללא נוכחות מומחים. הרופאה תיעדה בעצמה את הקשיים ועל אף זאת המשיכה בניסיונות אינטובציה חוזרים ונשנים שכשלו פעם אחר פעם. הניסיונות הכושלים גרמו לטראומה ודימום בדרכי הנשימה, והחמירו עוד יותר את המצב עד כדי שהיא נזקקה להחייאה מלאה כולל עיסוי לב חיצוני.
רק לאחר חצי שעה של החייאה הגיעה לבסוף מרדימה בכירה שהצליחה להכניס צינור הנשמה ולהנשים את הנערה, אלא שהיה זה כבר מאוחר מדי. חצי השעה של חוסר חמצן גרמה לנזק מוחי אנוקסי חמור ובלתי הפיך. הנערה נותרה עם נכות של 100% - היא אינה מתקשרת, נושמת באמצעות טרכאוסטומיה, סיעודית ותלויה באופן מלא בזולת.
לו הייתה נעשית היערכות מתאימה, לו היו מזמינים מומחים בכירים מבעוד מועד, ולו היה ציוד מתאים מוכן מראש - האינטובציה הייתה מתבצעת בהצלחה והנזק המוחי הקשה לא היה נגרם כלל. נערה שהגיעה לאשפוז ערה ומדברת, יצאה ממנו עם נזק מוחי צמית - רק בגלל שלא נערכו כנדרש למצב שהיה ידוע ומתועד מראש.
18.11.25
הגשת תביעה - נכות תפקודית קשה בשל מתן לא זהיר של סטרואידים
התובעת אובחנה בגיל 18 כסובלת מלופוס כלייתי (מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות של הגוף), ועקב כך טופלה במינונים גבוהים של סטרואידים.
על אף ששידוע כי סטרואידים גורמים לפגיעה בצפיפות העצמות (אוסטאופורוזיס), לא ננקטו כל צעדי מנע הנדרשים והתובעת לא קיבלה טיפול מונע בסידן, וויטמין D. זאת חרף שבדיקות הדם שלה עוד טרם הטיפול, העידו על רמות נמוכות של ויטמין D.
שלושה חודשים לאחר התחלת הטיפול בסטרואידים היא החלה לסבול מכאבי גב עזים, המגבילים בתנועה וניידות.
בתום הבירור שנעשה כשלעצמו בעצלתיים, נמצאו שברים מרובים בחוליות עמוד השדרה, עקב אוסטאופורוזיס. בבדיקות הדם הודגמו רמות נמוכות באופן קיצוני של ויטמין D.
כתוצאה מהשברים בחוליות סובלת התובעת כיום מנכות תפקודית קשה, ומתניידת בכיסא גלגלים ובהליכון.
14.9.25
הגשת תביעה - נכות צמיתה בשל טיפולים פיזיותרפיים אגרסיביים
התובעת סבלה ממחלת פנקוני-ביקל, מחלה מטבולית אשר גורמת לחולשה קיצונית של עצמות השלד. עקב מחלתה סבלה התובעת משברים ברגליה כתוצאה מחבלות קלות, ואף לאחר החלמתם הייתה מוגבלת בתנועות גפיים תחתונות.
התובעת הופנתה ע"י רופא המשפחה לביצוע פיזיותרפיה במטרה לשפר את ניידותה. לצורך כך ביקר פיזיותרפיסט בביתה, ובמהלך ניסיונות אגרסיביים ובלתי זהירים להעמידה על רגליה, גרם לה לשברים מרובים – במרפק ימני, באגן דו-צדדי, ובעצמות השוק דו-צדדי.
התובעת נזקקה לאשפוז בטיפול נמרץ, ולאחר מכן לתקופת החלמה ממושכת, ונותרה מוגבלת בתנועות מרפק ימין, ורגליה.
11.9.25
הגשת תביעה - פטירה בשל אי איבחון התנקבות במעי לאחר ניתוח
המנוח, גבר בשנות החמישים לחייו אשר סבל מבקע טבורי מזה שנים, הופנה לחדר מיון בבית החולים בשל כאבי בטן עזים. המנוח הועבר לחדר ניתוח, שם נותח לשחרור מעי אשר היה כלוא בבקע טבורי.
בימים שלאחר הניתוח סבל המנוח מכאבי בטן עזים, אשר טופלו במשככי כאב בלבד. על אף שמדדי מעבדה הצביעו על מצב דלקתי שהולך ומחמיר, לא הייתה כל התייחסות אמיתית של הצוות לשם בחינת סיבת הכאבים אשר הלכו והחמירו...
רק מספר ימים לאחר הניתוח, ומשהמנוח ממשיך להתלונן כל העת על הכאבים העזים, הייתה התייחסות למצבו, ובדיקה שבוצעה לו הדגימה התנקבות של המעי. המנוח הובהל בדחיפות לחדר ניתוח, אלא שהיה זה מאוחר מדי וכשהמנוח כבר היה שרוי במצב קריטי. פעולות החייאה שבוצעו למנוח כשלו והמנוח נפטר פטירה מיותרת לחלוטין.
7.8.25
הגשת תביעה - אובדן סיכויי החלמה בשל איחור באבחון גידול ממאיר
התובעת, בעלת סיכון ידוע לפתח סרטן לבלב, עברה בדיקת MRI עקב כאבי בטן, אשר בדגימה בבירור ממצא ציסטי בזנב הלבלב, אשר חייב המשך בירור מיידי. ואולם, עקב רשלנות הנתבעת, הממצא החשוד לא צוין ולא בוצע כל בירור נוסף כמתחייב.
רק כעבור זמן רב, בבדיקות חוזרות שביצעה, התגלה הממצא בלבלב - אך הפעם הוא הכפיל את גודלו. ביופסיה אישרה כי מדובר בסרטן לבלב כשהוא גדול ואלים בהרבה ממה שהיה ההדיקה הראשונית שעברה...
איחור באבחון גידול הלבלב גרם לפגיעה קשה בסיכויי החלמתה של התובעת ולהרעה משמעותית בתוחלת החיים הצפויה. לו הייתה התובעת מאובחנת במועד, הרי שתוחלת חייה הייתה ארוכה משמעותית ואף הייתה בעלת סיכויים טובים להירפא. לדאבון הלב כעת מחלתה מפושטת וחשוכת מרפא.
13.7.25
הגשת תביעה - פטירת מיותרת לחלוטין של בחור צעיר לאחר שלא טופל שעות ארוכות במסגרת חדר המיון
בחור צעיר בשנות הארבעים לחייו, מתוך בריאות שלמה, החל לסבול מבחילות והקאות רבות. הוא פונה לבית החולים של הנתבעת, שם, על אף הנחת העבודה (הנכונה!) שהוא סובל מהתייבשות חמורה - הוא לא טופל ולא קיבל נוזלים במשך שעות ארוכות. גם לבסוף כשכבר קיבל נוזלים, היה זה בקצב ובכמות לא תואמים את מצבו החמור. הוא נפטר באמבולנס בעת העברה מבית חולים אחד למשנהו...
28.5.25
הגשת תביעה - נכות לבבית קשה וצמיתה למטופל אשר שוחרר לביתו מבלי שאובחן ו/או טופל אוטם לבבי ממנו סבל במסגרת בית החולים
9.4.25
הגשת תביעה - הזרקת תרופה במינון יתר קטלני הובילה למותו של מטופל באופן מיידי בבית החולים
22.9.24
הגשת תביעה - פטירת מיותרת של בחור צעיר בשל עיכוב לא סביר בעליל בטיפול בו בחדר המיון
בחור צעיר בשנות השלושים לחייו, מתוך בריאות שלמה, נתקף כאבי ראש עזים בשל דימום מוחי פתאומי. על אף שמצבו חייב התערבות כירורגית דחופה, הוא הושאר במיון שעות רבות ללא כל השגחה או מעקב כמתחייב. לאחר שבע שעות!!! ורק כאשר מצבו היה כבר בלתי הפיך - הובהל סוף סוף לחדר ניתוח - אך היה זה מאוחר מדי... כעבור 3 ימים נקבע מותו.
19.8.24
הגשת תביעה - טיפול תרופתי אסור הוביל לנכות תפקודית מלאה
23.7.24
הגשת תביעה - אובדן ראייה
26.3.24
הגשת תביעה - נזק חמור לצמיתות לאחר סיבוך מורכב במהלכו של ניתוח שגרתי ופשוט
התובעת, בחורה צעירה אשר עברה ניתוח פשוט ושגרתי להוצאת כיס המרה, נותרה כשהיא סובלת מנזקים חמורים לצמיתות, זאת לאחר שבמהלך הניתוח פגע המנתח בצינור המרה וגרם לניקובו. בשל כך החלה היא לסבול מדלקת שמקורה בדליפת נוזלי המרה לבטן. אלא שבכך לא הסתיימו צרותיה של התובעת, שכן הדליפה והדלקת לא אובחנו בזמן על אף כל הסימנים לכך ומשכך מובן שג ם לא טופלו כנדרש... בשל הסיבוכים שאירעו נדרשה היא לעבור כריתה חלקית של הכבד.
28.1.24
הגשת תביעה - נכות צמיתה לקטינה בשל אי זיהוי ואי טיפול בפריקת מרפק
26.12.23
הגשת תביעה - פטירת מנותחת בשל מצב רפואי בסיסי אשר אסר על ביצוע הניתוח
המנוחה, אשר במשך שנים נצפו בבדיקות דם שגרתיות שביצעה ערכים גבוהים של כדוריות דם אדומות והיוו סימן למחלה המטולוגית, עברה ניתוח אשר אסור היה לבצע בה בשל מחלתה זו. לאחר הניתוח סבלה המנוחה מסיבוכים אשר היו צפויים בשל מחלתה (סיבוכים אשר בגינם אסור היה מלכתחילה לבצע בה את הניתוח) ובגינם היא נפטרה בהמשך...
28.9.23
הגשת תביעה - פטירה לאחר ניתוח אלקטיבי פשוט בשל אי אבחון סיבוך רפואי
10.7.23
הגשת תביעה - פטירה מיותרת לאחר שחרור רשלני מבית החולים
30.5.23
הגשת תביעה - פטירת יולדת צעירה בשל שרשרת מחדלים בניהול הליך לידה
17.4.23
הגשת תביעה - נזקים נוירולוגיים חמורים לצמיתות בשל עיכוב בפינוי לבית החולים
16.2.23
הגשת תביעה - התובעת עברה כריתת שד ב"טעות" בשל בלבול בבדיקות פתולוגיות בינה ובין מטופלת אחרת
19.1.23
הגשת תביעה - פיענוח שגוי של בדיקת הדמייה הוביל לאיחור של למעלה משנה באיבחון סרטן שחלות
26.12.22
הגשת תביעה - אי מניעת מחלת הסרטן ואיבחון מאוחר שלו
9.11.22
הגשת תביעה - פטירת מנוח בשל איחור של עשר שנים (!) בגילוי מחלת הסרטן ממנה סבל
31.10.22
הגשת תביעה - פטירה מיותרת בשל פיענוח רשלני של בדיקת הדמייה והיעדר מתן טיפול מתבקש בחדר המיון
12.10.22
הגשת תביעה - פטירת מטופלת בשל אי הנשמה במסגרת בית החולים
20.9.22
הגשת תביעה - פטירת ילדה צעירה לאחר שחרור רשלני מחדר המיון מבלי ביצוע בירור נדרש
19.9.22
הגשת תביעה - אובדן שמיעה בש ל הליך רשלני של הוצאת גוף זר מהאוזן
7.9.22
הגשת תביעה - פטירת מטופלת בשל שחרור רשלני לביתה לאחר ניתוח
18 שעות בלבד לאחר שעברה המטופלת ניתוח אצל הנתבעת, שוחררה היא לביתה בצורה רשלנית מבלי כל התייחסות לבעיות מהן סובלת ומבלי שנבדקה כנדרש על ידי רופא. בביתה, באופן לא מפתיע כלל, החלה היא לדמם בצורה מאסיבית, ועד שהובהלה בחזרה לבית החולים סבלה היא כבר מאיבוד נפח דם רב אשר הוביל לפגיעה קשה במוחה ולפטירתה לאחר מספר ימים.
7.9.22
הגשת תביעה - נזק מוחי חמור לילוד עקב אי זיהוי וטיפול נדרש בפנאומותורקס
1.9.22
הגשת תביעה - נזקים נוירולוגיים חמורים נגרמו לתובעת עקב מתן שילוב אסור של תרופות
31.8.22
הגשת תביעה - נזק מוחי חמור למטופל (ופטירתו בהמשך...) לאחר ובשל התמהמהות בטיפול בו בחדר המיון
6.8.22
קבלת פסק דין
בימים אלו ניתן בתיק של משרדנו פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בלוד, אשר קבע כי שירותי בריאות כללית תשלם ליילוד ולהוריו סכום של למעלה מארבעה מיליון שקלים, וזאת לאחר שהוכח בבית המשפט כי היילוד והוריו שוחררו לביתם מבלי שניתנו להורים (בלידתם הראשונה) הסברים מספקים בדבר הנקת התינוק ומבלי שהצוות הרפואי וידא כי נושא ההנקה הוטמע כהלכה בקרב ההורים. כך אירע שהיילוד לא הוזן כהלכה משך שעות רבות עד שלבסוף סבל מהיפוגליקמיה חמורה שגרמה לנזק מוחי נרחב. היילוד סובל ממאה אחוזי נכות לצמיתות.
