תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו עניינה ברשלנות הנתבעות ומחדליהן, אשר בגינם סובלת התובעת מסרטן שחלות מפושט שאינו בר ריפוי עוד.

התובעת, אישה בשנות השישים לחייה, פנתה לרופא המשפחה שלה עם תלונות על כאבי בטן וגזים במשך תקופה. רופא המשפחה הפנה אותה לביצוע מספר בדיקות, וביניהן, גם לבדיקת רופא גסטרו, אשר שלח את התובעת להמשך בירור באמצעות בדיקות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. הבדיקות פוענחו כתקינות למעט ממצא בודד אשר בגינו התבקשה התובעת להמשיך בירור בבדיקת CT. 

בדיקת ה-CT בוצעה ופוענחה כתקינה. אלא שמדובר היה הפיענוח רשלני ביותר (!) שכן הבדיקה הדגימה מספר ממצאים המחשידים לקיומו של גידול סרטני בשחלות.

בחלוף שנה פנתה התובעת לבדיקת רופא אורוגניקולוג, וזאת בשל תחושה של נפיחות נוקשה בבטן העליונה ותכיפות במתן שתן. הרופא מצא בבדיקתו גוש ציסטי נוקשה בבטן ובדיקת על-קול שביצע לתובעת הדגימה ממצאים חשודים בשחלות. התובעת הופנתה לביצוע בדיקה CT דחופה.

בדיקת ה-CT בוצעה והדגימה, כצפוי, קיומם של גידולים בשחלות. הרופא המפענח ביצע השוואה של בדיקת ה-CT לבדיקה אשר בוצעה שנה קודם לכן ובדיקתו העלתה שהממצאים אכן הופיעו בבדיקה שבוצעה שנה קודם לכן, אלא שהם גדלו בצורה משמעותית בתקופה שחלפה...

התובעת עברה ניתוח להסרת הגידולים והיא אובחנה כחולה בסרטן שחלות ממאיר בשלב מתקדם ביותר.

מאז ועד היום נדרשת התובעת לעבור סבבים רבים של טיפולים קשים וממושכים אשר גורמים לה לתופעות לוואי ומגבלות רבות, כל זאת מעבר לכאבים ולחולשה מהם סובלת התובעת מהמחלה עצמה.

לצערה הרב של התובעת, הרי שאין בטיפולים הקשים שהיא עוברת תועלת של ממש, שכן בשל האיחור באיבחון המחלה, סובלת היא מסרטן שחלות גרורתי בדרגה ארבע עם גרורות בבטן. מדובר במצב כרוני נטול מרפא בעל סיכויי הישרדות נמוכים ביותר.