תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו עניינה ברשלנות הנתבעת ומחדליה, אשר בגינם נקשרה התובעת בארבעת גפיה למשך לא פחות מ-24 ימים רצופים (!!!) ללא כל הצדקה או סטנדרט רפואי מקובל.

התובעת, אשר הרגישה כי היא מקופחת ביחס למאושפזות אחרות במחלקה, תקפה אחות במחלקה ועל כן נקשרה בארבעת גפיה. אלא שגם לאחר שנרגעה, ומשכבר לא היה עוד כל צורך או הגיון רפואי (או אנושי...) לעשות כן, עדיין לא הותרה מקשירתה.

על הקשירה הוחלט מראש וכן הוחלט כי הקשירה לא תהיה תלויה ברגיעת התובעת כמתבקש, אלא כמעין מעשה של הענשה על כך שהעזה לתקוף אחות במחלקה. ואכן, בניגוד לכל דין, לא נערכה לתובעת, כי שמתחייב על פי החוק, הערכת מסוכנות בכל ארבע שעות...

כאמור, התובעת נותרה קשורה למיטתה בארבעת גפיה בחדר מבודד מנותק מן העולם, במשך 24 ימים, כשאפילו את צרכיה היא נאלצה לעשות במיטתה, ולהתבוסס בהם עד שהצוות הסיעודי התפנה לטפל בה.

רק בחלוף 24 ימים הותרה התובעת מקשירתה וגם זאת רק לאחר התערבות של בית המשפט אשר הורה על התרתה!

במקביל לתביעה אשר הוגשה לבית המשפט הוגשה גם תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, אשר סיכם את ממצאי הוועדה כך: "אירוע ההגבלה של המתלוננת היווה קו פרשת מים בנושא הגבלות מכאניות של מטופלים מאושפזים במערך בריאות הנפש... בבדיקת אירוע הקשירה הממושכת היו מספר מוקדי כשל ברורים... האירוע צמרר והרעיד את אמות הסיפים של הציבור והסגל בתחום בריאות הנפש...".