תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו עניינה ברשלנות הנתבעת ומחדליה, אשר בגינם נפטרה המנוחה לאחר הליך לידה שנוהל באופן רשלני. 

המנוחה, אישה צעירה בשנות השלושים לחייה, התקבלה לבית החולים של הנתבעת כאשר היא עם צירים אולם לא בלידה פעילה. בניגוד מוחלט להנחיות ולהתוויות הרפואיות, וכאשר צוואר הרחם לא היה עדיין בשל ללידה, הוחל במתן תרופה מכווצת רחם (פיטוצין) ליולדת. עקב כך, נקלע העובר למצוקה אשר חייבה ביצוע ניתוח קיסרי דחוף.

גם הניתוח, כשלעצמו, בוצע בצורה רשלנית אשר גרמה לקריעה והרחבה של החתך הניתוחי ולדימום רב ממנו. עקב איבוד דם רב, וכן תסחיף מי שפיר לריאות, נגרמה הפרעת קרישה חמורה אשר הגבירה עוד יותר את אובדן הדם. צוות הנתבעת השתהה יתר על המידה הן במתן הדם והן בהזעקת הרופאים הכוננים הבכירים לסיוע. כאשר הגיעו לבסוף הרופאים הבכירים, באיחור של שעתיים(!), מצבה של היולדת היה כבר חמור כל כך שחייב חיבור למכונת לב-ריאה (אקמו). 

ואולם, מכשיר אקמו לא היה זמין בבית החולים של הנתבעת וכך גם לא היה נוהל מתאים לסיוע על ידי בית חולים אחר... הרופאים החלו בסבב שיחות טלפוניות לבתי חולים אחרים בניסיון לקבל מהם סיוע. כך היה שזמן רב וחשוב מאין כמותו בוזבז על הליכים מנהלתיים בזמן שהיולדת הולכת ושוקעת לאיטה...

לבסוף הועברה המנוחה לבית חולים אחר, אלא שהיה זה מאוחר מדי והיולדת נפטרה למרות מאמצי ההחייאה הממושכים.