הגשת תביעה - היוותרות עם נכות קשה לצמיתות בשל עיכוב לא סביר בהפנייה למיון וביצוע ניתוח כושל בהמשך
6.1.26
תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו עניינה ברשלנותן ומחדליהן של שתי נתבעות, אשר בגינם נותר התובע עם נכות קשה וצמיתה של 100% - מרותק לכיסא גלגלים, עם שיתוק רגליים, חוסר שליטה על הסוגרים וכאבים כרוניים בלתי נסבלים.
התובע, צעיר בריא ועצמאי, פנה לקופת החולים עם כאבי גב והקרנה לרגל. למרות שדיווח על תסמין נוירולוגי חמור - גרירת רגל ימין בהליכה - רופאי קופת החולים לא ביצעו בדיקה נוירולוגית בסיסית ולא הפנו אותו כנדרש למיון. גם בהמשך, כאשר בדיקת CT הדגימה בלט דיסקה ענק ומסויד בעמוד השדרה הגבי (ממצא דרמטי המהווה סכנה מיידית לנזק עצבי בלתי הפיך) לא הופנה הוא לחדר המיון כמתחייב. כך היה שעיכוב של חודש ימים באבחון ובטיפול גרם להחמרה דרמטית במצבו הנוירולוגי של התובע ממצב של גרירת רגל למצב של שיתוק מלא בכף הרגל הימנית, תוך פגיעה חמורה בסיכויי החלמתו.
התובע פנה באופן יזום לאורתופד עמוד שדרה פרטי שהפנה אותו לניתוח דחוף. ואולם, הניתוח בוצע ברשלנות חמורה: הגישה הניתוחית שנבחרה הייתה שגויה והמנתח לא השתמש במערכת ניווט ואנדוסקופ תוך ניתוחי כנדרש. כמו כן, התובע לא טופל בתרופות ייעודיות ובזמן ולחץ הדם לא נשמר בערכים מיטביים – מה שפגע באספקת החמצן לחוט השדרה. זאת ועוד, חרף התרעות קריטיות ממערכת הניטור על ירידה והיעלמות של האותות המוטוריים, המעידים על נזק צפוי לחוט השדרה - המנתח המשיך בניתוח ולא נקט בפעולות שהיה בכוחן למנוע את הפגיעה. כתוצאה מכך אירעה פגיעה חמורה בחוט השדרה עם נזק עצבי בפלג הגוף התחתון. למרות הפגיעה, הניתוח הסתיים כאשר מרבית הדיסקה לא הוצאה.
התובע נדרש לעבור ניתוח להשלמת ההוצאה, אשר גם הוא בוצע תוך חריגה מהפרקטיקה המקובלת וללא בדיקת CT תוך ניתוחית, כך שגם אחרי הניתוח השני נותרה שארית הדיסקה שהמשיכה ללחוץ על חוט השדרה של התובע.
בניגוד למתחייב, בדיקת ההדמיה הנדרשת בוצעה רק כעבור שמונה חודשים מהניתוח והעיכוב הארוך מנע טיפול במועד וגרם לפגיעה נוספת ובלתי הפיכה לתובע.
התובע, שהיה איש עצמאי עובד ופעיל, שנהנה מחיים מלאים - הפך לנכה קשה המרותק לכיסא גלגלים, תלוי באחרים לכל פעולה בסיסית, סובל מאי שליטה על סוגרים וכאבים קשים. לו היה מאובחן ומטופל במועד ובאופן נאות, בסבירות גבוהה היה מחלים וחוזר לחייו הרגילים.