תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו, עניינה במעשים הרשלניים של הנתבעות ומחדליהן, בגינם חלתה התובעת בסרטן שחלות למרות שהיה בר מניעה!!! ובהמשך אף אבחון הסרטן נעשה באיחור ניכר, כאשר היה בשלב גרורתי ולכן כבר לא בר ריפוי.

התובעת, אישה צעירה ובריאה, הייתה בסיכון יתר לחלות בסרטן שחלות וזאת על רקע משפחתי: אמה של התובעת במהלך חייה חלתה בסרטן שלוש פעמים וסבתה מצד האם נפטרה מסרטן בקיבה.

בעקבות מקרי הסרטן המרובים הייתה חובה להפנות את התובעת ליעוץ גנטי החל מגיל 25 ובמסגרתו לבצע בדיקת נשאות למוטציה בגנים BRCA1/2. לו היו עושים את הנדרש היו מגלים שהתובעת אכן נשאית של המוטציה בגן BRCA1 – כלומר הייתה בסיכון גבוה לפתח סרטן השחלות.

לידיעה אודות נשאות ל-BRCA1 ישנה משמעות עצומה:

· מניעה מלכתחילה של התפתחות סרטן השחלות, וזאת ע"י כריתת שחלות מניעתית;

· הידיעה מאפשרת תכנון ילודה מוקדמת, ורק לאחריה ביצוע הכריתה המניעתית;

· בטרם הכריתה, קיום משטר מעקב קפדני לשם גילוי מוקדם של סרטן השחלות.

מאחר והתובעת מעולם לא הופנתה ליעוץ או לבדיקות גנטיות בשאלה של קיום רקע מורש לסרטן, היא לא ידעה אודות נשאותה למוטציה המסכנת את חייה ולא נקטה באמצעי המניעה הקיימים.

וכאילו לא די בכך, הרי שהנתבעות הגדילו וגרמו לתובעת גם לעיכוב של מעלה משנה וחצי באבחון סרטן השחלות, כשזה התפתח. עיכוב שמנע מן התובעת טיפול שהיה בכוחו להביא לריפויה המלא.

התובעת פקדה את קופת החולים פעמים רבות עקב כאבי בטן ימנית תחתונה שהלכו והחמירו, אך טופלה באנטיביוטיקה ותרופות לשיכוך כאבים שלא הועילו. בשלב מסוים בשל הימשכות הכאבים, בוצעה לתובעת בדיקת CT בטן ואגן, בה נראה ממצא באזור השחלה הימנית, שהיה אופייני לגידול בשחלה.

ואולם, בפועל מפענחי הבדיקה התעלמו כליל מהממצא החריג בשחלה ואפילו לא ציינו אותו בדו"ח הבדיקה! בעשותם כך, גרמו הם לעיכוב של 7 חודשים נוספים עד אבחון הסרטן. רק בחלוף למעלה משנה וחצי מאז החלה התובעת להתלונן על כאביה בוצעה לה לבסוף בדיקת לפרוסקופיה, בה נתגלה סרטן פולשני אלים בשחלה ימנית שכבר שלח בינתיים גרורות.

כתוצאה מהמחדלים והמעשים של הנתבעות סוכלה מניעת סרטן השחלות ועקב העיכוב באבחון לא טופלה התובעת במועד ועל כן גורלה נחרץ וכעת מחלתה חשוכת מרפא.