תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו עניינה ברשלנות הנתבעת ומחדליה, אשר בגינם נפטר המנוח בביתו זמן קצר לאחר שחרורו מבית החולים מבלי שמוצה הטיפול בו.

המנוח, פנסיונר פעיל מאד מכל הבחינות, חברתית, משפחתית וספורטיבית, אשר סבל מגורמי סיכון למחלת לב – יתר לחץ דם, יתר שומני הדם והשמנת יתר, אושפז פעמיים בבית החולים של הנתבעת עקב תסמינים לבביים.

אשפוזו הראשון היה עקב כאבים בחזה ואיבוד הכרה. בוצע לו צינתור עורקים כליליים, אשר למרות שהעיד על מחלה טרשתית, פוענח בחוסר זהירות כעוית עורקים בלבד. הוא שוחרר לביתו ללא טיפול ייעודי.

אשפוזו השני היה שבוע לאחר שחרורו מהאשפוז הקודם, עקב איבוד הכרה. בבדיקות הדם והאק"ג באשפוז זה היו ממצאים המעידים על אוטם לבבי. ואולם, גם מאשפוז זה שוחרר המנוח ללא שמוצה הברור וללא מסקנות וטיפול משמעותיים למחלת הלב.

המנוח המשיך לסבול בביתו ממצבי חולשה וכמעט עילפון לאחר אכילה, וכעבור שבוע משחרורו השני נמצא מת בחצר ביתו.

מומחה רפואי (קרדיולוג) מטעמנו קבע כי בשני האשפוזים היו סימנים מחשידים למחלת לב. למרות זאת הפרו הרופאים המטפלים את חובת הזהירות כלפי המנוח, ולא טיפול בו כראוי לחולה במצבו, דבר שהביא למותו מאירוע לבבי.