תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו עניינה ברשלנות הנתבעת ומחדליה, אשר בגינם עברה התובעת כריתת שד בטעות.

התובעת, אישה צעירה בתחילת שנות ה-50 של חייה, זומנה לבדיקת סקר שגרתית של השדיים אשר בה הודגם ממצא בשד שמאל. התובעת נשלחה לביצוע ביופסיה אצל הנתבעת. לאחר מספר ימים הודיע רופא הנתבעת לתובעת כי בביופסיה שנלקחה ממנה נמצא גידול סרטני מסוג קרצינומה וכי היא חייבת לעבור ניתוח לכריתת שד וכריתת בלוטת לימפה משד שמאל.

התובעת עברה את הניתוח "הנדרש" בו נכרתו שדה השמאלי וכן בלוטת הלימפה מבית שחי שמאל. הרקמות שנכרתו נשלחו לבדיקה במכון הפתולוגי אלא שהתשובה הפתולוגית בוששה מלהגיע... רק לאחר התעקשות ו"הטרדות" של התובעת את רופא הנתבעת, טרח זה האחרון לעדכן כי הסיבה לעיכוב בקבלת התשובה הינה שבניגוד לכל היגיון - ברקמה שהוסרה בניתוח לא נמצאו כלל תאים סרטניים.

התובעת הופנתה וביצעה בדיקת הדמייה אשר אישרה שהכריתה אכן נעשתה במקום הנכון וכי במקום הכריתה לא נותרו עוד תאים סרטניים. על אף זאת, התעקש רופא הנתבעת כי התובעת צריכה להתחיל בהקרנות וזאת "ליתר ביטחון".

התובעת, אשר חששה להתחיל בהקרנות מבלי לברר עד תומו את מצבה הרפואי, העלתה בפני רופא הנתבעת את האפשרות שמא חל בלבול בין הביופסיה שנלקחה ממנה לבין ביופסיה שנלקחה ממטופלת אחרת. תגובתו של רופא הנתבעת הייתה חריפה ביותר. הוא הטיח בפניה שמדובר בעלבון צורב וכי מדובר בתסריט דמיוני שאינו אפשרי ושלא אירע מעולם.

התובעת לא ויתרה והתעקשה שתבוצע בדיקת התאמת רקמות כדי לשלול את האפשרות לטעות בטרם תתחיל בהקרנות. הבדיקה בוצעה ובה התברר שהתובעת אכן צדקה (!!). השוואה של הרקמות אשר הוסרו בניתוח לרקמה אשר נדגמה במהלך הביופסיה מצאה שמדובר ברקמות של שתי נשים שונות (!!).

המשמעות הינה שלולא טעות הנתבעת, הרי שהתובעת לא הייתה מקבלת את בשורת האיוב כי היא חולה בסרטן, על כל המשתמע מכך, לרבות כריתת השד המיותרת שעברה (והקרנות שהייתה היא עוברת אלמלא התעקשה לברר את הטעות האפשרית).

לימים התברר שהרופא הטעה את התובעת שכן באותו בית החולים של הנתבעת קרה אירוע זהה מספר שנים קודם לכן, ובימים אלו התברר כי האירוע קרה פעם נוספת (שלישית!) באותו בית החולים של הנתבעת...