תביעה זו עניינה בהתרשלותה של הנתבעת ומחדליה, אשר בגינם אובחן גידול במוחה של התובעת, באיחור ניכר, ורק לאחר שגרם לנזקים קשים ובלתי הפיכים, שבעטיים נותרה התובעת כשהיא תלויה לחלוטין בזולת, סובלת לצמיתות מקשיי ראייה ונכויות מוטורית וקוגניטיבית חמורות.

התובעת, נערה בריאה ומלאת חיים, תלמידה טובה ומוערכת, פעילה ומקובלת בקרב משפחתה וחבריה, סבלה בילדותה המוקדמת מפזילה. בהמשך, החלה התובעת להתלונן על תסמינים מדאיגים שהלכו, הצטברו והתגברו, אשר היו חייבים לעורר, כל אחד כשלעצמו, ובוודאי עם התגברותם והיערמותם, את חשד הרופאים שהיא סובלת מגידול במוחה. 

ואולם, על אף ריבוי התסמינים והבדיקות הרבות שעברה התובעת על ידי רופאים רבים, לא היה אף רופא שריכז את תלונותיה ובחן את התמונה המלאה כפי שעולה בבירור מהרשומה הרפואית שלה (בזמן אמת!). לאור זאת, חלפו להם מספר שנים עד שלבסוף הועלה החשד כי מדובר בגידול מוחי. 

אלא שגם בשלב זו לא תמו צרותיה של התובעת, שכן גם לאחר שכבר אושפזה בבית החולים של הנתבעת, התנהל כל הטיפול בה בעצלתיים. זמן רב למדי חלף מהרגע שאובחן הגידול בבדיקת הדמייה ועד שהוחלט לנתחה. למרבה הצער, בטרם הועברה התובעת לניתוח, ובשל הלחץ הגבוה במוחה בשלב זה, היא התמוטטה, איבדה את הכרתה והפסיקה לנשום. רק אז נשלחה היא לניתוח...

בשל האיחור בניתוח, ועקב הלחץ התוך גולגלתי ממנו סבלה התובעת בשלב זה, נפגעה רקמת מוחה בצורה בלתי הפיכה. התובעת נותרה כשהיא תלויה לחלוטין בזולתה, סובלת לצמיתות מקשיי ראייה ומנכויות מוטורית וקוגניטיבית חמורות.